שחפת

שחפת

שחפת (Tuberculosis) היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק המיקובקטריום טוברקולוסיס (Mycobacterium tuberculosis). היא מועברת דרך האוויר — בעיקר דרך שיעול, התעטשות, או דיבור — ומשפיעה בעיקר על הריאות, אך יכולה לפגוע גם באיברים אחרים כגון לימפה, עצמות, ומוח.

בקרב יוצאי אתיופיה שעלו לישראל בגלי העלייה הגדולים (1984, 1991, ואחריהם), שיעורי השחפת האקטיבית היו גבוהים משמעותית מאשר באוכלוסייה הכללית — תופעה אופיינית לאוכלוסיות מהגרות ממדינות בהן השחפת אנדמית. עם השנים, ובזכות תכניות טיפול ומעקב קפדניות, השיעורים ירדו בצורה ניכרת.

שחפת לטנטית (Latent TB) — שבה הגוף נושא את החיידק ללא מחלה פעילה — נפוצה יחסית בקרב בני הקהילה שנולדו באתיופיה. אנשים עם שחפת לטנטית אינם מדבקים, אך עלולים לפתח שחפת פעילה בעתיד, בפרט כאשר המערכת החיסונית נחלשת (כגון בגיל מבוגר, עם HIV, או בטיפול מדכא חיסון). לכן, מומלץ לבצע בדיקת שחפת לטנטית (IGRA או Mantoux) לכל מי שנולד באתיופיה ולא נבדק.

הסימפטומים של שחפת פעילה כוללים: שיעול ממושך (מעל 3 שבועות), ירידה במשקל, הזעות לילה, חום ממושך ועייפות. הטיפול בשחפת הוא שילוב של 4 אנטיביוטיקות למשך 6 חודשים — חשוב לא להפסיק את הטיפול בשלב מוקדם, גם אם מרגישים טוב, כיוון שהפסקה מוקדמת עלולה לגרום לעמידות לתרופות. הטיפול ניתן בחינם דרך קופות החולים.