ההשקעה המשתלמת ביותר בבאקו — דירת נופש על חוף הים הכספיהחל מ-$150,000לפרטים ›

בית

אולפן עברית להורים ולסבים יוצאי אתיופיה — ומה לשאול לפני שנרשמים

אולפני עברית למבוגרים פועלים בכל הארץ בניהול משרד החינוך, ויש רשימה רשמית. מה שאין הוא מידע מרוכז על תמיכה באמהרית — לכן הדף הזה נותן את הרשימה, ואת השאלות המדויקות שכדאי לשאול בטלפון.

בקצרה, באמהרית

ዕብራይስጥ መማር ትፈልጋላችሁ? በእስራኤል ውስጥ ለአዋቂዎች የዕብራይስጥ ኡልፓኖች በትምህርት ሚኒስቴር ሥር በመላ አገሪቱ ይሠራሉ። ሚኒስቴሩ በአራት አውራጃዎች የተከፋፈለ ብሔራዊ ዝርዝር ያሳትማል፤ የእያንዳንዱ ኡልፓን የመገናኛ መረጃ በዝርዝሩ ውስጥ አለ። አማርኛ የሚናገር መምህር ወይም ረዳት በኡልፓኑ ውስጥ አለ ወይ የሚለው በአንድ ቦታ ተጠቃሎ አልተጻፈም። ስለዚህ በቀጥታ ወደ ኡልፓኑ መደወልና መጠየቅ ያስፈልጋል። ወጪውና የምዝገባው ሂደትም ከኡልፓን ኡልፓን ይለያያል። በዚህ ገጽ ላይ በስልክ መጠየቅ ያለባችሁን ጥያቄዎች አዘጋጅተናል።

מה לעשות — חמישה צעדים

  1. פתחו את רשימת האולפנים הרשמית

    משרד החינוך מפרסם רשימה ארצית מחולקת לארבעה מחוזות, עם פרטי קשר לכל אולפן. בחרו שניים או שלושה קרובים אליכם — לא רק אחד.

    רשימת האולפנים — משרד החינוך ↗

  2. שאלו: יש מורה או סייע/ת דובר/ת אמהרית?

    זו השאלה המרכזית, וכדאי לשאול אותה בדיוק כך ולא לבקש “אולפן דו-לשוני” — מונח שלא בהכרח מוכר להם. אם התשובה שלילית, שאלו גם אם יש בקבוצה לומדים נוספים דוברי אמהרית.

  3. שאלו באיזו רמה מתאים להתחיל

    אולפן א' הוא רמת המתחילים ואולפן ב' ההמשך. אם יש פער אוריינות גם באמהרית — אמרו את זה בשיחה. זה משנה את ההמלצה, וזו לא בושה.

  4. בררו שעות, משך, עלות ותנאי הרשמה

    אלה משתנים בין אולפנים ואינם מפורסמים במרוכז. שאלו גם על שעות הלימוד — אולפן בשעות שלא מסתדרות עם העבודה או עם הנכדים לא יחזיק מעמד.

  5. השוו בין שניים לפני שנרשמים

    ההבדל בין אולפנים בתמיכה בשפת אם ובהרכב הקבוצה גדול, והוא לא מופיע בשום רשימה. חמש-עשרה דקות של שיחות טלפון חוסכות שנה של תסכול.

המדריך המלא

אולפן הוא מסגרת ללימוד עברית למבוגרים, בניהול אגף החינוך למבוגרים במשרד החינוך. אולפנים פועלים ברחבי הארץ, והמשרד מפרסם רשימה ארצית מחולקת לארבעה מחוזות — תל אביב והמרכז, ירושלים, חיפה והצפון, והדרום — עם פרטי קשר לכל אולפן. מה שהרשימה הרשמית לא אומרת הוא איזו תמיכה בשפת אם קיימת בכל אולפן. אין באתר משרד החינוך מידע מרוכז על כך, ולכן אין דרך לדעת מראש אם באולפן מסוים יש מורה או סייע/ת דובר/ת אמהרית. הדרך היחידה לברר היא להתקשר ולשאול. ## מה כן מתועד — וכהיסטוריה, לא כשירות זמין לאורך השנים משרד החינוך תיעד וסקר מודלי הוראה ייעודיים לעולים בוגרים יוצאי אתיופיה. אחד מהם שילב שני מורים בכיתה במקביל: מורה יוצא/ת אתיופיה דובר/ת אמהרית שלימד/ה אוצר מילים ויצר/ה גשר תרבותי, לצד מורה ותיק/ה שהוביל/ה את רכישת העברית. חשוב להיות מדויקים לגבי המעמד של המודל הזה היום. מאמר של אגף החינוך למבוגרים משנת 2014, שסקר את השינויים בתוכנית הלימודים לעולי אתיופיה בין 1988 ל-2014, קובע במפורש: “בכיתות בודדות לימדו במקביל שני מורים, מורה בן העדה ומורה ותיק, אלא שלא ניתן היה להטמיע דרך זו בכל המערכת, מחמת אילוצי תקציב”. כלומר — המודל נוסה בכיתות בודדות ולא הפך לתקן ארצי. בבדיקה שערכנו לא אותר אף אולפן שמפעיל אותו כיום. אנחנו מביאים אותו כאן כרקע היסטורי בלבד, ולא כשירות שאפשר לבקש בשמו. אם תגיעו לאולפן ותבקשו “אולפן דו-לשוני”, סביר שלא יידעו על מה אתם מדברים. השאלות בהמשך הדף מנוסחות בלשון שכן תעבוד בטלפון. ## למה זה בכל זאת שווה לשאול תמיכה בשפת אם באולפן אינה מותרות. עולים בוגרים יוצאי אתיופיה מתמודדים עם חסמים שאינם קיימים אצל לומדים מרקעים אחרים — לעיתים פער אוריינות בשפת האם עצמה, מרחק מהשיטה הפרונטלית-כתובה המקובלת, וקושי להיעזר בחומרי לימוד עצמאיים בעברית מהיום הראשון. גם סייע/ת דובר/ת אמהרית בשעות מסוימות, או קבוצה שבה יש עוד לומדים דוברי אמהרית, משנים את החוויה. לכן שווה להתקשר ליותר מאולפן אחד לפני שנרשמים, גם אם אחד מהם קרוב יותר לבית. ## מה עוד כדאי לדעת עלות, תהליך ההרשמה המדויק ותנאי הקבלה משתנים בין אולפן לאולפן ואינם מפורטים במרוכז באתר משרד החינוך. יש לברר אותם ישירות מול האולפן שבחרתם. אם אתם בני משפחה שעוזרים להורה או לסב/סבתא — הצעד המועיל ביותר הוא בדרך כלל לעשות את שיחות הטלפון האלה יחד איתם, ולא במקומם.

שאלות נפוצות

  • יש אולפן דו-לשוני עברית-אמהרית?

    לא כשירות שאפשר להירשם אליו בשם הזה. מודל של שני מורים במקביל — אחד דובר אמהרית ואחד ותיק — מתועד בפרסומי משרד החינוך, אבל מאמר של אגף החינוך למבוגרים מ-2014 קובע שהוא נוסה בכיתות בודדות ולא הוטמע בכל המערכת מחמת אילוצי תקציב. בבדיקה שערכנו לא אותר אף אולפן שמפעיל אותו כיום. מה שכן קיים הוא אולפנים רבים ברחבי הארץ שבחלקם יש צוות דובר אמהרית — וזה מה שכדאי לברר בטלפון.

  • כמה עולה אולפן?

    העלות משתנה בין אולפן לאולפן ואינה מפורסמת במרוכז באתר משרד החינוך, ולכן אנחנו לא נוקבים במספר. שאלו על כך בשיחת הטלפון, ושאלו במפורש גם אם יש הנחה או פטור למי שעומד בתנאים מסוימים.

  • ההורה שלי בן 70. זה לא מאוחר מדי?

    אולפנים למבוגרים אינם מוגבלים בגיל. מה שכן משנה בגיל מבוגר הוא ההתאמה של המסגרת: קצב, גודל קבוצה, שעות, ותמיכה בשפת אם. אלה בדיוק הדברים שהשאלות בדף הזה נועדו לברר. שווה גם לשאול אם יש קבוצה שבה רוב הלומדים בגיל דומה.

  • אני רוצה לעזור להורה שלי להירשם. מה הכי מועיל?

    לעשות את שיחות הטלפון יחד איתם ולא במקומם. הם אלה שילמדו שם, והם אלה שצריכים להתרשם מהאדם שעונה. התפקיד שלכם הוא בדרך כלל להכין את הרשימה, לשבת לידם בשיחה, ולרשום את התשובות.

והכיוון ההפוך

שפה במשפחה זורמת לשני הכיוונים: ההורים לומדים עברית, והילדים והנכדים לומדים אמהרית.

קישורים רשמיים

  • רשימת האולפנים הארצית — משרד החינוך

    הרשימה הרשמית, מחולקת לארבעה מחוזות עם פרטי קשר לכל אולפן. זו נקודת ההתחלה.

    לאתר ↗

  • המרחב הפדגוגי — עולים חדשים, משרד החינוך

    מידע כללי של משרד החינוך על לימודי עברית ועל קליטת עולים במערכת החינוך.

    לאתר ↗

מקורות

המידע בדף זה נכון לתאריך העדכון ומבוסס על פרסומי משרד החינוך. תנאי הרשמה, עלויות והרכב הצוות משתנים בין אולפנים — יש לאמת מול האולפן עצמו לפני הרשמה.