סיגד

מתי חל הסיגד? יום שני, 9 בנובמבר 2026

סיגד תשפ"ז יחול ביום שני, 9 בנובמבר 2026 — כ"ט בחשוון תשפ"ז.

כדי שתוכלו לבדוק אותנו ולא רק להאמין לנו, זו דרך החישוב:

1. החוק קובע את היום העברי, לא את הלועזי. סעיף 1(א) לחוק חג הסיגד: "הכנסת מכריזה בזה על יום כ"ט בחשוון כעל חג הסיגד, שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה וייקרא בשם 'חג הסיגד'".
2. כ"ט בחשוון תשפ"ז חל ביום שני, 9.11.2026 על-פי הלוח העברי.
3. הצלבה עצמאית שנייה: הסיגד חל חמישים יום אחרי יום הכיפורים. יום הכיפורים תשפ"ז — י' בתשרי — חל ביום שני, 21.9.2026. סופרים את יום הכיפורים עצמו כיום הראשון, ולכן היום החמישים הוא 9.11.2026 (כלומר 49 ימים מלאים אחרי הכיפורים). שתי הדרכים מגיעות לאותו יום.

> שימו לב — 19.11.2026 הוא תאריך שגוי. 19 בנובמבר 2026 הוא ט' בכסלו, עשרה ימים אחרי הסיגד. התאריך השגוי הזה הופיע גם בעמוד הזה עד 8.9.2026 ותוקן. אם תכננתם לפיו יום חופש, הסעה או אירוע קהילתי — התאריך הנכון הוא 9.11.2026.

מתי יחול הסיגד בשנים הבאות

שתי השורות המודגשות הן המקרה שהחוק עצמו מסדיר: "חל כ"ט בחשוון בשבת, יוחג חג הסיגד ביום חמישי שלפניו" (ס' 1(א)). זו הסיבה שבשנת תשפ"ט הסיגד יצוין ביום חמישי ולא בשבת.

מקורות: חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 — ספר החוקים 2164, ו' בתמוז התשס"ח (9.7.2008), עמ' 625 · נוסח החוק — ויקיטקסט · נבדק ספטמבר 2026. התאריכים הלועזיים חושבו מהלוח העברי והוצלבו מול ספירת חמישים הימים מיום הכיפורים.

מה זה סיגד

השם סיגד בא מגעז — ስግድ, "סגידה", השתחוויה. זהו השם העממי שהשתרש, והוא גם השם שהחוק הישראלי אימץ. במסורת ביתא ישראל יש לחג עוד שני שמות: מֶהֶללה (ምህልላ, "תחינה") — השם הפורמלי — ועַמַתֶה סֶוֶה (ዐመተ ሰወ, "יום הקיבוץ").

הסיגד הוא יום חידוש הברית בין העם לאלוהיו. המודל שלו הוא אמנת נחמיה בימי שיבת ציון: העם נאסף, הכוהנים קוראים באוזניו את התורה, העם מתוודה על מה שהשתבש ומתחייב מחדש לברית. המרכז למורשת יהדות אתיופיה מגדיר אותו כ"יום חידוש הברית, יום חשבון הנפש הכללי ויום הכיסופים לציון של יהדות אתיופיה" — שלושה דברים במקביל: דתי, מוסרי ולאומי.

הכיסופים לציון אינם קישוט. באתיופיה הסיגד היה היום שבו הקהילה הפנתה את פניה לירושלים שלא ראתה. זו הסיבה שהעברת הטקס המרכזי בישראל אל מול חומות העיר העתיקה אינה שינוי טכני של מיקום אלא סגירת מעגל.

ולמה דווקא כ"ט בחשוון? לא תמיד זה היה התאריך. בעבר חל החג בכ"ט בכסלו, ולאחר רפורמה בלוח השנה של ביתא ישראל באמצע המאה ה-19 הוא הועבר לכ"ט בחשוון — חמישים יום אחרי אַסְתַּסְרֶיוֹ, הוא יום הכיפורים. כלומר קשר הזמן ליום הכיפורים הוא לב התאריך, וזו בדיוק ההצלבה שאפשר לבדוק בה כל שנה מחדש.

ההר — ומה המקורות באמת אומרים

בכל מושבותיהם באתיופיה עלו בני הקהילה בסיגד אל הר גבוה שבסביבת היישוב — חזרה על מעמד הר סיני. הכוהנים נשאו את האורית בראש התהלוכה, ואחריהם השְׁמַגְלוּץ' — זקני העדה — ואחריהם שאר הקהילה.

אבל הפרט המעניין הוא איך נבחר ההר: הכוהנים בחרו מדי שנה הר שיתאים לטקס, וּוידאו שהוא נקי וטהור מעצמים גדולים ומקברים. הבחירה בהר גבוה נעשתה משתי סיבות — להגביר את הדמיון למעמד הר סיני, ומתוך אמונה שמקום גבוה טהור יותר.

הבהרה, כי שואלים על זה: אין "הר הסיגד" אחד. המקורות הקהילתיים מתארים בחירה שנתית של הר מתאים בקרבת היישוב — הר אחר בכל כפר ובכל שנה, ולא אתר עלייה לרגל יחיד. אם נתקלתם בעמוד שמייחס לסיגד הר ספציפי בשם, שאלו איזה מקור עומד מאחוריו. אנחנו לא מצאנו כזה, ולכן אנחנו לא כותבים שם של הר.

הצום

המרכז למורשת יהדות אתיופיה מתאר את היום כך: "בחלקו הראשון יום תענית, ובחלקו השני יום חגיגה". הצום מתחיל בבוקר ונשבר בסיום התפילות — הוא אינו צום של יממה כמו יום הכיפורים.

זו נקודה שחשוב להבין לפני שמגיעים: הסיגד הוא לא "עוד יום כיפור". החצי הראשון שלו חמור ושקט, והחצי השני שלו — אחרי שבירת הצום — הוא חגיגה של ממש, עם אוכל, שירה וריקוד. שני החצאים הם החג.

על משמעות הצום, מה עולה על השולחן בשבירתו, ואיפה קונים את המצרכים: צום הסיגד ותפריט שבירת הצום — המדריך המלא.

הקייסים והאורית

הקייסים (קֶסִּים, ביחיד קֵס) הם מנהיגי הדת של ביתא ישראל. הם מובילים את התהלוכה, נושאים את ספרי האורית, קוראים בהם וקובעים את סדר התפילה. במסורת הקהילתית הם צועדים בראש, ואחריהם הקהילה לפי סדר הגילים.

האורית (ኦሪት) היא כתבי הקודש של ביתא ישראל בגעז — התורה בנוסח הגעז, מרכז הטקס. באתיופיה הסיגד היה היום היחיד בשנה שבו הוצאה האורית מבית הכנסת; זה מסביר למה התהלוכה עצמה, ולא רק היעד, היא חלק מהטקס.

הקריאה בסיגד אינה אקראית. לפי המרכז למורשת יהדות אתיופיה, הפרקים הנקראים הם אלה שעוסקים במתן תורה ובברית: שמות כ', דברים ה'-ו' וכ"ז, ונחמיה ח'-ט' — כלומר בדיוק הנושא שהיום כולו סובב סביבו.

להרחבה: קייסים — מילון מונחים · סיגד — מילון מונחים.

סדר היום — מה קורה בפועל

לפי המקורות הקהילתיים, המבנה של היום הוא זה:

1. עלייה אל ההר / אל הטיילת, בצום, בתהלוכה שבראשה הקייסים נושאי האורית.
2. קריאה באורית ותפילות — הפרקים על מתן תורה והברית, בליווי פיוטים בגעז.
3. דברי הקייסים — חשבון נפש קהילתי, לא רק אישי.
4. שבירת הצום בסיום התפילות.
5. החלק החגיגי — סעודה משותפת, שירה וריקוד.

מה שלא נכתוב כאן: שעת פתיחה מדויקת, מספר המשתתפים הצפוי, או פרטי הסעות. נתונים כאלה משתנים משנה לשנה ומתפרסמים על-ידי המארגנים בסמוך לחג. ראו אירועי הסיגד 2026 — שם נכנס רק מה שהמארגן עצמו פרסם, עם קישור למקור.

הטקס בישראל — מהר ציון לטיילת ארמון הנציב

טקסי הסיגד הראשונים בישראל נערכו בתחילת שנות ה-80; באירועי 1982 השתתף נשיא המדינה דאז יצחק נבון. בתחילה נערכו העצרת והתפילות במקומות שונים, עד שהתקבע המנהג לערוך אותן בהר ציון.

מהר ציון עבר הטקס אל טיילת גבריאל שרובר — טיילת ארמון הנציב בירושלים, שם מתכנסת הקהילה עד היום. שתי סיבות מצטרפות: הנקודה צופה ישירות אל העיר העתיקה והר הבית — אל היעד שאליו כוונו הכיסופים באתיופיה; ובנוסף, המעבר נבע גם מחוסר נחת של הכוהנים מן המעבר בסמוך לכנסיות הרבות שבהר ציון. הטיילת עצמה נחנכה ב-1989.

הערת המשכיות: ב-2023, בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הוחלט לבטל את הטקס הממלכתי בארמון הנציב. כלומר טקס מרכזי בשנה נתונה אינו מובן מאליו — עוד סיבה לא להניח לוח אירועים מראש אלא לחכות לפרסום המארגנים.

חוק חג הסיגד — ומה הוא נותן לכם בפועל

הכנסת קיבלה את חוק חג הסיגד ב-כ"ז בסיוון התשס"ח, 30 ביוני 2008, והוא פורסם בספר החוקים 2164 ביום 9.7.2008. שלוש הוראות שכדאי להכיר:

1. הסיגד הוא "יום בחירה" של העובד. ס' 1(ב): "חג הסיגד הוא יום בחירה; בסעיף זה, 'יום בחירה' — יום שהבחירה בידי העובד לצאת בו לחופשה או לעבוד; בחר העובד ביום כיום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו."

כלומר: אתם רשאים לבחור לקחת את הסיגד כיום חופש, והמעסיק אינו קובע זאת במקומכם — אבל היום נספר על חשבון ימי החופשה השנתיים שלכם. זה לא יום חופש נוסף בתשלום; זו זכות בחירה. שווה להודיע למעסיק מראש.

2. שר החינוך חייב לקבוע פעילויות חינוכיות לחג. ס' 1(ג): "שר החינוך יקבע פעילויות חינוכיות שייוחדו לחג הסיגד." זו חובה שבחוק, לא המלצה. מה זה אומר בפועל לבית הספר של הילד שלכם ומה הורה יכול לבקש: הסיגד בבתי הספר.

3. יש עצרת מרכזית ממלכתית. ס' 2: "שר המדע התרבות והספורט יורה על קיום עצרת מרכזית לפתיחת חג הסיגד."

הסעיפים הנוספים בחוק מסמיכים את שר התעשייה המסחר והתעסוקה לקבוע אילו עבודות ושירותים לא ייפסקו בחג (ס' 3), ואת שר המדע התרבות והספורט לקבוע סמלים לחג (ס' 4).

מקור: חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 — ספר החוקים 2164, עמ' 625 · נבדק ספטמבר 2026.

מימון פעילויות סיגד מקומיות

לרשויות ולגופים קהילתיים יש מסלול תמיכה בפעילויות סיגד מקומיות. ראו מימון סיגד — זכות.

ראו גם

• אירועי הסיגד 2026 — רשימה מאומתת
• הסיגד בבתי הספר — מה מחייב החוק ומה הורה יכול לבקש
• באים לסיגד ולא מהקהילה? מדריך השתתפות מכבדת
• צום הסיגד ותפריט שבירת הצום
• סיגד — מילון מונחים · קייסים — מילון מונחים
• BINA — פרופיל ארגון

מקורות לעמוד זה: חוק חג הסיגד, התשס"ח-2008 (ספר החוקים 2164, עמ' 625) · המרכז למורשת יהדות אתיופיה — חג הסגד · סיגד — ויקיפדיה העברית (לאימות משני בלבד) · נבדק ספטמבר 2026.