זכויות מול המשטרה וכיצד להתלונן

יוצאי אתיופיה בישראל מדווחים על שכיחות גבוהה יותר של עצירות, חיפושים, ואף אלימות משטרתית. הכרת הזכויות החוקיות היא כלי הגנה עצמי.

זכויות בזמן עצירה (עצירה זמנית) חוק סדר הדין הפלילי (1982) קובע: שוטר רשאי לעצור אדם לבדיקת זהות רק אם יש חשד סביר לעבירה. אין חובה חוקית לנסוע עם שוטר שלא הציג צו. שאלו: "האם אני עצור? האם אני חופשי ללכת?" — על השוטר לענות ישירות.

זכויות בחיפוש גוף חיפוש גוף מחייב הסכמה מפורשת, צו שופט, או חשד סביר קונקרטי. אם שוטר מבקש לחפש — שאלו לאיזה סמכות הוא נשען. אל תתנגדו פיזית — אבל אמרו בקול: "איני מסכים לחיפוש." תיעדו את זה.

זכויות במעצר במעצר: (1) זכות לשתיקה — הזכות לא להפליל את עצמכם; (2) זכות לעורך-דין לפני חקירה; (3) זכות להודיע לקרוב משפחה תוך שעות ספורות; (4) זכות לתרגום — אם אינכם דוברי עברית, המשטרה חייבת לספק מתרגם. חוק המעצרים (1996), סעיף 32.

כיצד מתלוננים — מח"ש מחלקת החקירות הפנימיות של המשטרה (מח"ש) חוקרת תלונות על שוטרים. ניתן להגיש תלונה: (1) ישירות במח"ש; (2) בתחנת משטרה (השוטר חייב לתעד את התלונה); (3) לפניית הציבור באתר משרד המשפטים. מומלץ להתלונן תוך 6 חודשים מהאירוע. שמרו הכל בכתב.

ליווי משפטי טבקה מציעה ייעוץ חינמי בתיקי אלימות משטרתית ואפליה על רקע עדתי. יש לפנות מוקדם — לפני שהתיק ייסגר.