פעולה קהילתית ושיתוף פוליטי

קהילת יוצאי אתיופיה מונה כ-165,000 אנשים בישראל — אחת הקהילות הצעירות, הגדלות, והפעילות ביותר. שינוי חברתי דורש קול, ייצוג, ופעולה.

זכויות הצבעה כל אזרח ישראלי מגיל 18 זכאי להצביע בבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות ולמועצות האזוריות. הבחירות הם ההזדמנות הממשית ביותר להשפיע על מדיניות ממשלתית. הרשמה לרשימת הבוחרים מתבצעת אוטומטית לאזרחים — אך כדאי לבדוק את פרטי הכתובת ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כדי להבטיח שהאפשרות הנכונה.

ייצוג במועצות מקומיות הקהילה האתיופית מתרכזת בעיקר בנתניה, ראשון-לציון, ירושלים, חדרה, אשדוד, ובאר-שבע. הגברת הנוכחות בבחירות המקומיות — הצבעה ומועמדות — היא הדרך לשנות תקצובים ומדיניות חינוך, שיכון ורווחה ברמה המיידית ביותר.

ארגון קהילתי ארגונים כמו אמונה, גוונים, ו-IPMF (Israel-Policy-Ministry-Forum) פועלים להגביר ייצוג. ניתן להצטרף כמתנדב, לתרום, או להתמנות לתפקיד. ועד הרבנים האתיופים בישראל ממלא תפקיד חברתי-דתי מרכזי בחיי הקהילה.

השתתפות מדינית פנו לחברי הכנסת מהקהילה עם דרישות קונקרטיות בנושאים כגון: גיוס שוויוני, ייצוג בשירות הציבורי, גישה להשכלה גבוהה, ומימון ארגוני הקהילה. מכתב מנומק, ביקור בלשכה, ותיאום עם ארגון מקומי — הם כלים אפקטיביים.

שמירה על הזיכרון הקהילתי פעולה קולקטיבית כוללת גם שמירה על הנרטיב: לספר את הסיפור האתיופי-ישראלי בבתי-ספר, במדיה, ובבתי-משפט. הנכחת הסיפור היא חלק בלתי-נפרד מהמאבק לשוויון.