שפה

הבהרה חשובה — לפני שממשיכים

הנתונים הבאים מתייחסים לדור העולים בלבד ואינם משקפים את הדור הישראלי-ילידי. בניגוד לדמוגרפיה וחינוך, הלמ"ס אינה מפרסמת שום נתון בנושא שפה בלקט הסיגד השנתי — נבדק ישירות מול שני הלקטים העדכניים ביותר (367/2025 ו-371/2024) ולא נמצא בהם אף אזכור של עברית, אמהרית, תיגרינית או אולפן. המקור היחיד שנמצא הוא סקר טלפוני ייצוגי של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, שנערך בדצמבר 2009-יוני 2010 ופורסם בדצמבר 2012, וכיסה אך ורק יוצאי אתיופיה "ותיקים" (עלו לפני 1991, עם ותק של 20+ שנה בישראל במועד הסקר). נכון לסוף 2024, כ-47% מהקהילה הם ילידי ישראל (דור שני) — ועבורם לא נמצא שום נתון סטטיסטי עדכני ומאומת על שליטה בעברית או שימור אמהרית/תיגרינית.

מה כן ידוע (דור העולים, 2009-2010)

בקרב הוותיקים שנסקרו, 77% העריכו את שליטתם בעברית כ"טובה" עד "טובה מאוד". לימודי אולפן (80% ממי שעלו בבגרות) קשורים בבירור לשליטה טובה יותר: 75% ממי שלמדו באולפן דיווחו על עברית מספקת ליום-יום, לעומת 40% בלבד ממי שלא למדו. 44% ידעו קרוא וכתוב באמהרית/תיגרית — כאשר טבלת השימוש בשפה לפי הקשר (עבודה/בן-זוג/ילדים/חברים) ממחישה מעבר שפה בין-דורי כבר בתוך אותה קבוצת נסקרים: עברית דומיננטית עם הילדים (41% רק עברית) בהשוואה לבן/בת הזוג (24%) — פשוט כי רוב הילדים נולדו בארץ.

למה זה חשוב

הפער בנתונים הוא בעצמו ממצא: אין כיום מקור רשמי הבודק שימור או אובדן שפה בקרב יליד הארץ ממוצא אתיופי — אוכלוסייה שהיא כבר קרוב למחצית מהקהילה. עד שיפורסם מחקר עדכני, לא ניתן לדעת בביטחון סטטיסטי מה שיעור דוברי האמהרית או רמת השליטה בעברית בקרב הדור השני.