שימור שפת אמהרית אצל הדור השני — למה זה קורה, ומה כן קיים בפועל

עשרות אלפי ילדים ובני נוער יוצאי אתיופיה נולדו או גדלו בישראל — "הדור השני". עבור רבים מהם אמהרית כבר איננה שפת היומיום, וזו לא רק שאלה של נוחות תקשורת בבית: היא נוגעת ישירות לקשר עם הורים וסבים, ולזהות תרבותית. חשוב להבהיר מראש: אין כיום בישראל רשת ארגונית או תוכנית ממשלתית ארצית לשימור השפה — מדובר בכמה יוזמות נקודתיות בלבד, שמפורטות למטה.

התופעה: למה הדור השני מאבד את השפה

ד"ר אנבסה טפרה, בלשן ומרצה לאמהרית באוניברסיטת תל אביב שחוקר את התופעה שנים רבות, מצביע על שילוב של גורמים: המעמד החברתי הנמוך יחסית שיוחס לשפה בעיני חלק מהעולים עצמם ("אמהרית או טיגרית לא נתפסות כיוקרתיות כמו צרפתית או רוסית"), ולחץ להיטמע מהר בחברה הישראלית. הוא מספר שבתחילת דרכו, הורים לתלמידים כעסו עליו כשניסה לפתוח איתם שיחה באמהרית: "למה אתה מדבר באמהרית בישראל?" — כתבה מפורטת בנושא פורסמה ב-ynet.

דוגמה לפתרון פעיל: Tegest — "לומדים אמהרית בכיף"

מיזם אחד שממשיך לפעול בפועל היום הוא tegest.co.il ("לומדים אמהרית בכיף"), בהובלת תעגסת פלקה, אשת חינוך עם ניסיון של יותר מ-17 שנה במערכת החינוך הישראלית. המיזם מציע כמה כלים במקביל: ערכות לימוד להכרת האותיות ומשחקים משפחתיים, סדנאות חינוכיות לבתי ספר יסודיים, משחקי דיגיטל, חומרי הדפסה חינמיים, וקורס דיגיטלי.

התוכנית שבבסיס המיזם — "אמהרית ספרי לי תרבות" — מאושרת ורשומה במאגר גפ"ן של משרד החינוך (מאגר תוכניות העשרה מוכרות לבתי ספר), תחת מספר תוכנית 46531. זהו אישור פורמלי שמאפשר לבתי ספר לשלב את התוכנית כחלק ממערך ההעשרה שלהם.

מה לא מפורט באתר: אין באתר מחיר, תהליך הרשמה מפורט, או מיקום פיזי קבוע — האתר מפנה ליצירת קשר ישיר בוואטסאפ או במייל (learningt100@gmail.com). מומלץ לפנות ישירות לבירור פרטים לפני החלטה.

דוגמה נוספת: קורס אמהרית לילדים בעיריית אור יהודה — יוזמה חד-פעמית

בקיץ 2024 הפעילה עיריית אור יהודה, בשיתוף מחלקת החינוך, הוועד הקהילתי ומשרד העלייה והקליטה, קורס בן 10 מפגשים ללימוד אמהרית לילדים יוצאי אתיופיה. הקורס התקיים בימי רביעי, החל מ-24 ביולי 2024, בשעות 18:00–20:00, במועדון יחד (בית ידידות), רחוב איילת השחר 15. מטרתו המוצהרת הייתה לחזק את שפת האם ולשפר את התקשורת בין הילדים להורים.

חשוב להדגיש: זו הייתה יוזמה עירונית חד-פעמית לקיץ אחד — לא תוכנית קבועה. לא נמצאה באתר העירייה או במקורות נוספים אינדיקציה שהקורס חזר על עצמו בשנים שלאחר מכן, או שקיימת כיום מסגרת דומה קבועה באור יהודה. אם אתם גרים באור יהודה או בעיר אחרת, כדאי לבדוק ישירות מול מחלקת החינוך או הוועד הקהילתי המקומי אם מתוכננת יוזמה עונתית דומה.

מה זה אומר בפועל

נכון להיום, אין בישראל רשת ארגונית או תוכנית ממשלתית ארצית שמטרתה שימור שפת אמהרית אצל הדור השני. מה שקיים הוא כמה יוזמות נקודתיות: תוכנית פרטית פעילה ומתמשכת אחת שאותרה (Tegest), ולצדה יוזמות עירוניות/קהילתיות חד-פעמיות (כמו אור יהודה). עמותות ותיקות כמו פידל (fidel.org.il), הפועלות בקהילה משנת 1997, יכולות להיות כתובת כללית לברור על יוזמות מקומיות — גם אם לא אותרה בהן תוכנית ספציפית לשימור שפה.

טיפים להורים

אם מעניין אתכם שבית הספר של הילדים ישלב תוכנית מוכרת, אפשר להפנות את בית הספר לתוכנית "אמהרית ספרי לי תרבות" (מספר 46531) במאגר גפ"ן, או לפנות ישירות ל-Tegest.
כדאי לבדוק מול מחלקת החינוך העירונית או הוועד הקהילתי המקומי אם מתוכננת יוזמה עונתית דומה לזו שהייתה באור יהודה.
לפי הכתבה ב-ynet, חלק מהגורמים לאובדן השפה קשורים לתפיסת יוקרה חברתית וללחץ להיטמע מהר — מודעות לכך יכולה לעזור להורים להחליט במודע אם ובאיזו מידה לדבר אמהרית בבית, בלי לחשוש שזה "מפריע" לקליטה של הילדים.

מקורות

ראו גם

מדריכי קהילה נוספים