שבוע לתוך שנת הלימודים: מה באמת אומרים נתוני הלמ"ס על החינוך בקהילה — כולל מספר אחד שמצוטט הפוך

על מה מדובר

הפרסום הרשמי העדכני ביותר על החינוך בקהילה הוא הודעה לתקשורת 367/2025 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל — לקט נתונים לרגל חג הסיגד 2025", שפורסמה ב-16 בנובמבר 2025. זה לא פרסום חדש, וזה הפרסום הכי עדכני שיש. קראנו את הקובץ במלואו.

שנת הלימודים נפתחה לפני שבוע. זה זמן טוב לדעת מה באמת כתוב שם.

המספר שמצוטט הפוך

בפרסום מופיעה השורה: "אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון במכללות אקדמיות בקרב יוצאי אתיופיה היה גבוה משמעותית מהאחוז בקרב כלל התלמידים בחינוך העברי (57.7% לעומת 39.1%, בהתאמה)".

השורה הזאת מצוטטת לא פעם כאילו היא אומרת ש-57.7% מבוגרי התיכון יוצאי אתיופיה ממשיכים לתואר ראשון. היא לא אומרת את זה.

היא אומרת: מבין אלה שכבר המשיכו לתואר ראשון, 57.7% למדו במכללות אקדמיות — לעומת 39.1% מבין הממשיכים בכלל החינוך העברי. זהו פילוח של סוג המוסד בתוך קבוצת הממשיכים, לא שיעור ההמשך.

שיעור ההמשך עצמו מופיע באותו עמוד, והוא אחר לגמרי:

> 23.2% בלבד ממסיימי התיכון ממוצא אתיופי המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 48.1% מכלל מסיימי התיכון בחינוך העברי.

(המעקב הוא אחר מסיימי תשע"ו — 2015/16 — עד תשפ"ד.) בתוך הממשיכים, שיעור הלומדים באוניברסיטאות היה 24.0% מול 37.4%.

זה ההבדל בין "רוב מי שממשיך הולך למכללה" לבין "רוב האנשים ממשיכים". המספר הראשון נכון. השני לא.

הבגרות — הפער אמיתי, והמגמה עולה

בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) ניגשו לבחינות הבגרות 2,300 תלמידי כיתות יב ממוצא אתיופי.

מדד	יוצאי אתיופיה	כלל החינוך העברי
שיעור הניגשים לבגרות	93.7%	95.1%
זכאות לתעודת בגרות	76.2%	85.4%
בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות	57.0%	76.1%

הפער בשורה השלישית הוא זה שקובע מי בכלל יכול להגיש מועמדות לאוניברסיטה. דרישות הסף כוללות, מעבר לזכאות, ציון עובר ברמה של 3 יחידות במתמטיקה ו-4 יחידות באנגלית.

הלמ"ס מציינת שהשיעור הזה נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות. זה לא פרט שולי.

שני פילוחים נוספים מהפרסום:

פיקוח: בקרב יוצאי אתיופיה שלמדו במוסדות של מינהל החינוך הדתי, הזכאות לבגרות הגיעה ל-79.0% לעומת 74.3% בפיקוח הכללי; העומדים בדרישות הסף — 62.2% לעומת 53.4%.
דור: בני הדור השני (ילידי הארץ שאבותיהם ילידי אתיופיה) היו 70.1% מתלמידי יב ממוצא אתיופי. הזכאות בקרבם 78.2% לעומת 71.5% בקרב ילידי אתיופיה; העמידה בדרישות הסף — 60.7% לעומת 47.9%.

מי יושב בכיתה

34.3 אלף תלמידים ממוצא אתיופי בחינוך היסודי והעל-יסודי בתשפ"ד — כ-2.2% מכלל התלמידים בחינוך העברי.
13.5% מהם ילידי אתיופיה — לעומת 37.3% עשור קודם לכן (תשע"ד). הכיתה היום היא בעיקר כיתה של ילידי הארץ.
פיקוח: ממלכתי 50.4% (עלה מ-46.5% בתשע"ד), ממלכתי-דתי 42.9% (ירד מ-50.0%), חרדי 6.6% (עלה מ-3.6%).

החינוך הטכנולוגי — פער של 11.5 נקודות אחוז

בקרב תלמידי החטיבה העליונה ממוצא אתיופי, 46.4% למדו בחינוך הטכנולוגי/מקצועי — לעומת 34.9% בקרב תלמידי החינוך העברי שאינם ממוצא אתיופי.

ובהכשרה המקצועית של משרד העבודה: בשנת 2024 החלו את לימודיהם 986 תלמידים ממוצא אתיופי, 2.3% מכלל הלומדים בהכשרות. 60.6% מהם ילידי אתיופיה. ענפי ההכשרה הבולטים: תחבורה (31.2%), חשמל ובקרת אקלים (21.4%), וניהול, שיווק ופיננסים (12.6%) — שהם גם שלושת התחומים הבולטים בכלל האוכלוסייה.

באקדמיה

בתשפ"ה (2024/25) למדו לתואר אקדמי 4,151 סטודנטים יוצאי אתיופיה (כולל 534 לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה) — 1.4% מכלל הסטודנטים, כמו בשנה הקודמת. המספר כמעט לא זז: 4,144 בשנה שלפניה.

הפילוח לפי סוג מוסד חד: 1 מכל 35 סטודנטים במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות היה יוצא אתיופיה, לעומת 1 מתוך 90 בשאר סוגי המוסדות ו-1 מתוך 125 באוניברסיטאות.

לפי תחום: האחוזים הגבוהים ביותר בעסקים ומדעי הניהול ובמקצועות הבריאות; הנמוך ביותר במדעים המדויקים. במקצועות ה-STEM למדו שליש מהיהודים והאחרים שאינם יוצאי אתיופיה — פי 2 מהשיעור בקרב יוצאי אתיופיה.

זה בדיוק הפער שמלגת מרום מנסה להזיז, דרך תיעדוף תחומי לימוד ורמות עדיפות.

מה לא נמצא בפרסום הזה

הפרסום אינו כולל פרק על שכר או תעסוקה. למי שמחפש את הנתונים האלה — סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוגוסט 2025 היא המקום.