פורסם: 2026-05-15
פרשת הדם 1996 — מה קרה, ומה השתנה
מה קרה — הרקע
במהלך שנות ה-90, מרכז הדם של מד"א (מגן דוד אדום) נהג בשקט לזרוק תרומות דם של יוצאי אתיופיה בטענה שהם בסיכון גבוה לנשיאת HIV — ללא בדיקה, ללא ידיעת התורמים. הנוהל לא היה מפורסם ולא אושר רשמית, אך היה מוכר בפנים.
החשיפה — ינואר 1996
בינואר 1996 שידר ערוץ 2 חקירה עיתונאית שחשפה את הנוהל. תרומות דם של יוצאי אתיופיה נזרקו לאחר קבלתן — ללא הודעה לתורמים. האמצעי היה סרד פרוצדורלי, אבל ההשלכה — עמוקה: המדינה שלחה מסר שהדם האתיופי אינו שווה-ערך.
המחאה — 28 בינואר 1996
28 בינואר 1996, ירושלים — כ-10,000 בני קהילת יוצאי אתיופיה יצאו לרחובות בהפגנה שנקראת "מחאת הדם". ההפגנה בכיכר רבין הייתה הגדולה ביותר שערכה הקהילה האתיופית-ישראלית אי-פעם.
המשטרה השתמשה בסוסים, מגן ומקלות לפיזור ההמון. דווח על 40-50 פצועים. תמונות של אנשים ובקבוקי דם מוטלים בכביש חרטו לזיכרון הלאומי.
תגובת הממשלה
ראש הממשלה שמעון פרס הביע התנצלות פומבית ופגש עם נציגי הקהילה. ועדת שמגר — ועדה ממשלתית שהוקמה בעקבות האירועים — פרסמה דוח ב-1996 שקבע שהנוהל היה שגוי ומפלה, והמליץ על שינוי מדיניות מלא.
מה השתנה
- 1996: מד"א שינה את המדיניות — תרומות כל אזרח ישראלי מתקבלות ועוברות בדיקה שווה
- 2000-2008: בסדרת תביעות הסכימה המדינה לפיצויים סמליים לתורמים שנפגעו
- מורשת: האירוע הפך לאבן-דרך בתנועה לזכויות אזרחיות של יוצאי אתיופיה
ההשפעה על התודעה הפוליטית
פרשת הדם הפכה את הקהילה ממוקד של "ייחוד" ל-active political actor. ארגוני ייצוג כמו טבקה ו-IAEJ הולידו חלק מתוכניות הפעולה שלהם בזכות פרשה זו. בכל שנה, בקרוב ל-28 בינואר, מתקיימות אזכרות קהילתיות.
הרלוונטיות כיום
ב-2023 דוח מבקר המדינה ציין שמוסדות בריאות ממשיכים לאסוף נתונים על "ארץ מוצא" ללא שקיפות. פעילי זכויות קהילתיים מציינים את פרשת הדם כמקרה-בוחן להמחשת כיצד מדיניות סמויה יכולה לשאת אופי גזעני מבני.