ביתא ישראל

מה זה?

"ביתא ישראל" (תרגום: "בית ישראל") הוא השם המסורתי שבו כינתה הקהילה את עצמה במשך מאות שנים באתיופיה. הוא מבחין את הקהילה היהודית מהאוכלוסייה הנוצרית והמוסלמית באתיופיה ההיסטורית.

הסטוריה

המסורת הקהילתית רואה את עצמה כצאצאי שבט דן (אחד מעשרת השבטים האבודים), עם קהילה רציפה בצפון אתיופיה (גונדר, טיגראי, וולקאית). ההלכה הקהילתית מבוססת על המקרא ועל ספרי הקייסים — לפני המגע עם יהדות העולם המודרני, ההלכה הרבנית (משנה, תלמוד) לא הייתה חלק מהפרקטיקה.

ב-1973 הרב הראשי הספרדי עובדיה יוסף הכריז שביתא ישראל הם יהודים גמורים מצאצאי שבט דן, החלטה שפתחה את הדרך לעלייה לישראל לפי חוק השבות. הרב הראשי האשכנזי קיבל את ההחלטה ב-1975.

אוכלוסייה היום

כ-160,000 בישראל (CBS, 2024)
הריכוזים הגדולים: נתניה, רחובות, ראשון לציון, באר שבע, אשקלון, פתח תקווה, חיפה
כ-150,000 ילידי הארץ (דור 2 ו-3)

רלוונטיות לקהילה

הזהות "ביתא ישראל" עומדת בתודעה הקהילתית — לעיתים נשמעת בקריאות "אנחנו ביתא ישראל, לא רק יוצאי אתיופיה." היא מחברת בין הדור הראשון לדור השני והשלישי שנולדו בארץ.

ראו גם

סיגד — חג מרכזי של ביתא ישראל
קייסים — המנהיגות הרוחנית
פלשמורה — קבוצה מובחנת באתיופיה
עליית יהודי אתיופיה — סיפור העלייה