ההשקעה המשתלמת ביותר בבאקו — דירת נופש על חוף הים הכספיהחל מ-$150,000לפרטים ›

בית / משפחה ותמיכה

אבלות ולוויה במסורת ביתא ישראל — מדריך מעשי

מה עושים כשמישהו נפטר: הלוויה, ימי האבל, טקס התזכר, סידורי קבורה מול חברה קדישא, וזכויות בביטוח לאומי — צעד אחר צעד.

מה עושים כשמישהו נפטר — צעד אחר צעד

  1. קבלו הודעת פטירה

    בבית חולים — הצוות מנפיק אותה. בבית — מזמינים רופא, או מד"א (101) ופרמדיק מוסמך ינפיק את ההודעה. בלי הודעת פטירה אי-אפשר לקבל רישיון קבורה.

    משרד הבריאות — הודעת פטירה ורישיון קבורה ↗

  2. פנו לחברה קדישא ותאמו את ההלוויה

    חברה קדישא בעיר המגורים מטפלת ברישיון הקבורה, בטהרה ובחלקה. הקבורה ממומנת על-ידי ביטוח לאומי — ללא תשלום בעיר המגורים. רוצים שקס יוביל את הטקס או ישתתף בו? אמרו זאת כבר בשיחת התיאום — זו זכותכם.

    ביטוח לאומי — דמי קבורה (מה כלול בחינם) ↗קייסים בשירות המדינה — הזכות המלאה

  3. הקימו את הדאס ושבו שבעה

    לפי מסורת הקהילה מקימים סוכת אבלים (דאס) בפתח הבית — חצר או חניה מקורה — ובה מתכנסת הקהילה לשבעת ימי האבל. שכנים וקרובים נושאים בהכנת הסעודות; מקובל שהבאים תורמים למשפחה לכיסוי ההוצאות.

  4. הוציאו תעודת פטירה

    לאחר רישום הפטירה במרשם האוכלוסין, בני משפחה מדרגה ראשונה מקבלים תעודת פטירה מרשות האוכלוסין (משרד הפנים). התעודה נדרשת לביטוח לאומי, לבנק, לפנסיה ולירושה — הוציאו אותה מוקדם.

    רשות האוכלוסין — רישום פטירה ↗

  5. תבעו את הזכויות בביטוח לאומי

    מענק פטירה (10,514 ₪ נכון ל-01.01.2026) משולם לרוב אוטומטית לבן/בת הזוג אם הנפטר קיבל קצבה — ודאו שהגיע. קצבת שאירים לאלמן/ה וליתומים אינה אוטומטית — הגישו תביעה בסניף, בטלפון *6050 או באתר.

    ביטוח לאומי — קצבת שאירים ↗

  6. ארגנו את האזכרה והתזכר

    תזכר ראשון — כשבוע לאחר הפטירה; רבים מציינים גם שלושים; תזכר שנה — במלאת שנה. קבעו מקום, הזמינו קס (ורב אם רוצים), והכינו סעודה לעילוי הנשמה. פרטים מלאים בגוף המדריך למעלה.

    קייסים ורבני העדה האתיופית — לפי עיר

  7. טפלו בירושה — ואל תשלמו על עורך דין אם אינכם חייבים

    בקשה לצו ירושה (בלי צוואה) או צו קיום צוואה מגישים לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים. מי שידו אינה משגת זכאי לייצוג חינם מהלשכה לסיוע משפטי — בדקו את הזכאות לפני ששוכרים עורך דין פרטי.

    סיוע משפטי חינם — הזכות המלאה

המסורת, התזכר והזכויות — המדריך המלא

אובדן של אדם קרוב הוא רגע קשה — ודווקא בו נדרשת המשפחה להתמודד גם עם בירוקרטיה ישראלית וגם עם שמירה על מסורת הקהילה. המדריך הזה נכתב כדי שלא תצטרכו לחפש לבד: מה המסורת מבקשת, מה החוק דורש, ומה מגיע לכם. מסורת האבלות של ביתא ישראל באתיופיה נשמרו מנהגי אבלות מוקפדים: את הנפטר רחצו והלבישו בתכריכים לבנים (שאמה), והקבורה נערכה סמוך ככל האפשר לפטירה. מי שטיפלו בנפטר נחשבו טמאים שבעה ימים — בהתאם לדיני הטהרה שבתורה (במדבר י"ט) — וטבלו בנהר ביום השלישי והשביעי. בישראל רוב המנהג הזה אינו נוהג עוד, אך יסודותיו — כבוד המת, קבורה מהירה וליווי קהילתי צמוד — נשמרים. בפתח בית האבלים הוקמה סוכת אבלים — ה"דאס" — ובה התכנסה הקהילה סביב המשפחה: ישיבה משותפת, בכי וקינה (לֶקְסוֹ, ለቅሶ באמהרית), סעודות אבלים של אינג'רה ותבשילי ווט, ותרומות כספיות למשפחה כדי לשאת בהוצאות. הקייסים מובילים את התפילות לעילוי נשמת הנפטר ואת ניחום האבלים. גם בישראל נהוג בהרבה משפחות להקים דאס — לרוב חצר או חניה מקורה ליד הבית — ולשבת בו את השבעה. ימי האבל: שבעה ימי אבלות הם מנהג הקהילה מדורי דורות, והוא משתלב באופן טבעי עם השבעה הנהוגה בישראל. רבים מוסיפים את יום השלושים לפי המנהג הרבני. תזכר — האזכרה של ביתא ישראל טקס הזיכרון המרכזי נקרא תזכר (ተዝካር — מלשון "לזכור"). במסורת ביתא ישראל התזכר הוא חובה: הראשון נערך כשבוע לאחר הפטירה, ותזכר נוסף במלאת שנה. במרכזו סעודה לעילוי נשמת הנפטר ולתיקונה, בהשתתפות הקהילה, כשלקייסים נערך שולחן מכובד משלהם. בישראל שילבו רבים את התזכר עם טקס האזכרה הרבני — עלייה לקבר, קדיש וסעודה. חשוב לדעת: אצל שכנינו האתיופים הנוצרים התזכר נערך ביום הארבעים — אל תתבלבלו בין המועדים; בביתא ישראל המועדים הם שבוע ושנה, והמנהג משתנה ממשפחה למשפחה. ארגון אזכרה/תזכר — למעשה: • קבעו מועד ומקום — בבית, בבית כנסת או באולם. באזכרות גדולות מזמינים את הקהילה כולה. • הזמינו קס — ואם המשפחה מעוניינת גם רב. לקייסים בשירות המדינה ראו קישור בהמשך העמוד. • סעודה — במסורת הקהילה הסעודה היא לב הטקס: אינג'רה, ווט, דאבו וקפה (בונה). מקובל שקרובים ושכנים עוזרים בהכנות. • עלייה לקבר — במסורת באתיופיה לא נהגו לפקוד את הקבר לאחר התזכר; בישראל רבים אימצו את מנהג העלייה לקבר באזכרות. שני המנהגים לגיטימיים — עשו כמנהג משפחתכם. קבורה בישראל — מה חשוב לדעת הקבורה בישראל מאורגנת על-ידי חברות קדישא ומועצות דתיות, והיא ממומנת על-ידי ביטוח לאומי (דמי קבורה): חלקת קבר בעיר המגורים, העברת הנפטר, טהרה, תכריכים, הלוויה ומצבה זמנית — הכול ללא תשלום. גובים תשלום רק על חריגים, כמו חלקה מיוחדת שבחרתם או קבורה בעיר אחרת. אם חשוב לכם שקס ישתתף בטקס לצד נציג חברה קדישא — בקשו זאת מראש בעת תיאום ההלוויה. זו זכותכם המלאה לקיים את הטקס לפי מסורת הקהילה. זכויות כספיות לאחר פטירה — אל תוותרו עליהן • מענק פטירה — סכום חד-פעמי של 10,514 ₪ (נכון ל-01.01.2026) המשולם לבן/בת הזוג או לילדי הנפטר, אם הנפטר קיבל מביטוח לאומי קצבת אזרח ותיק, שאירים, נכות, הבטחת הכנסה או קצבאות מסוימות נוספות. ברוב המקרים המענק משולם אוטומטית — אם לא התקבל, מגישים תביעה (טופס 416). • קצבת שאירים — קצבה חודשית לאלמן/אלמנה וליתומים עד גיל 18 (ובתנאים מסוימים מעבר לכך). הקצבה אינה משולמת אוטומטית — חובה להגיש תביעה לביטוח לאומי. • צו ירושה או צו קיום צוואה — מגישים לרשם לענייני ירושה (משרד המשפטים). בלי צו לא ניתן להעביר חשבון בנק, דירה או רכב על שם היורשים. מי שידו אינה משגת זכאי לסיוע משפטי חינם — ראו קישור בהמשך. כל הקישורים הרשמיים — ברשימת הצעדים ובמשאבים שבעמוד זה.

לאורחים — באים לנחם משפחה מהקהילה?

מה שכדאי לדעת לפני שמגיעים ללוויה, לשבעה או לאזכרה של משפחה יוצאת אתיופיה.

  • עצם ההגעה היא הניחום

    במסורת האתיופית האבל הוא עניין קהילתי — נוכחות רחבה מכבדת את הנפטר ואת משפחתו. אינכם צריכים לדעת מה לומר; מספיק לבוא, ללחוץ יד ולשבת עם המשפחה. ברכת "המקום ינחם" המקובלת מתאימה לגמרי.

  • צפו לדאס — סוכת האבלים

    השבעה מתקיימת לרוב בסוכת אבלים (דאס) שמוקמת ליד הבית — לא בהכרח בסלון. מצטרפים לישיבה בשקט, גם אם לא מכירים את רוב היושבים. ייתכן בכי וקינה קוליים (לקסו) — זהו חלק מן המנהג, לא אובדן שליטה.

  • לבוש צנוע, התנהגות שקטה

    בואו בלבוש צנוע ומאופק. בהלוויה עצמה ההספדים ותפילות הקס (לעיתים בגעז) עשויים להיות שונים ממה שאתם מכירים — פשוט עמדו בכבוד. אין מנהג להביא פרחים לקבר, כמקובל בקבורה יהודית.

  • תרומה כספית — מנהג מכובד, לא חובה

    במסורת הקהילה מקובל שהבאים לנחם משתתפים בהוצאות המשפחה בתרומה כספית צנועה, בדיסקרטיות (מעטפה). אורח שאינו מהקהילה אינו מחויב — אך תרומה כזו תתקבל בהוקרה. אפשר גם להביא מצרכי מזון לסעודות האבלים.

  • כיבוד וקפה — לקבל זו דרך לכבד

    בבית האבלים ובאזכרה יוגשו לרוב אינג'רה, תבשילי ווט וקפה. סירוב מנומס אינו פוגע, אך טעימה מהכיבוד — ובמיוחד מהקפה — היא דרך פשוטה לכבד את המארחים ואת זכר הנפטר.

  • הוזמנתם לאזכרה או לתזכר? זה כבוד גדול

    התזכר הוא סעודה לעילוי נשמת הנפטר — ההזמנה אליו מבטאת קרבה. השתתפו בתפילה גם אם הנוסח אינו מוכר לכם, המתינו לברכת הקס או הרב לפני האוכל, וזכרו: זהו ערב של זיכרון, לא אירוע חברתי.

ארגונים ומשאבים

  • ביטוח לאומי — קצבת שאירים ומענק פטירה

    *6050

    הגשת תביעה לקצבת שאירים ולמענק פטירה, ובירור זכויות בני משפחה של הנפטר.

    לאתר ↗

  • ביטוח לאומי — דמי קבורה

    מה כלול בקבורה ללא תשלום: חלקה, העברה, טהרה, תכריכים, הלוויה ומצבה זמנית.

    לאתר ↗

  • משרד הבריאות — הודעת פטירה ורישיון קבורה

    המסמכים הנדרשים לפני הקבורה: הודעת פטירה מרופא או פרמדיק ורישיון קבורה מלשכת הבריאות.

    לאתר ↗

  • רשות האוכלוסין — רישום פטירה ותעודת פטירה

    רישום הפטירה במרשם האוכלוסין והנפקת תעודת פטירה — נדרשת לביטוח לאומי, לבנקים ולירושה.

    לאתר ↗

  • עמותת עתים — ליווי מול חברה קדישא

    *8083

    מידע וסיוע חינם בהתנהלות מול חברות קדישא וברשויות הדת — כולל במקרים של קושי או סירוב.

    לאתר ↗

מקורות

המנהגים משתנים ממשפחה למשפחה ומקהילה לקהילה — התיאור כאן הוא כללי. סכומי הזכויות נכונים ל-01.01.2026; בדקו תמיד את הסכום העדכני באתר ביטוח לאומי.

משפחה ותמיכה